בפוסט הקודם הסכמנו לשינוי של המטרות והחלומות שלנו, בדרך שקוראים לה "החיים" (זוכרים?😉).
הפעם נבדוק איך אנחנו מקבלים גם את השינויים שחלים בנו ולאו דווקא בשאיפות שלנו.
אם פעם אהבתי מאוד לצאת למסיבות והיום אני רק רוצה לשבת על הספה ולראות טלוויזיה, מה זה אומר עליי?
אם בעבר נהגתי להתלבש באופן מסויים והיום אני רוצה לגוון, איך אחרים יגיבו לזה?
אם ה'טום-בוי' שהייתי בילדות פתאום רוצה להרגיש נשית יותר, האם יש לי את האומץ?
ולמה בכלל אני צריכה אומץ כדי לעשות שינוי שכזה?
הרבה פעמים קשה לנו להשתנות מאחר ואנו חוששים שהסביבה לא תכיל את השינוי שלנו.
אך לא פעם זו לא רק הסביבה אלא גם 'אני' שצריך/ה להיות מוכן/ה לקבל את זה שגדלתי ויש לי רצונות שונים משהיו לי אתמול.
הסכמה לשינוי היא הסכמה לדיוק עצמי.
בתהליך השינוי נפגוש בשלל גרסאות של עצמנו, שאנחנו אוהבים יותר או פחות וכשנגיע לצומת נוכל לבחור מה אנו לוקחים איתנו הלאה וממה אפשר להיפרד.
Comments